אגרות חוב הן מכשיר פיננסי שבאמצעותו המנפיק לווה כסף מהציבור או ממלווים אחרים שרוכשים את איגרת חוב שלו בשוק הבורסאי. המנפיק, שיכול להיות ממשלה, בנק ישראל, רשויות מקומיות או חברות, מקבל בתמורה סכום כסף ששולם מראש, ברגע הרכישה. הנפקת אגרות חוב באה כתחליף להלוואות בנקאיות. כדי ללוות כסף, הבנקים דורשים ביטחונות, מה שבמקרה של הנפקת אגרות חוב לא נדרש.יתרון הגדול של הההשקעה באגרות חוב הוא שזאת השקעה יציבה יחסית שמונע דיכאון ודאגות על הכסף שהושקע.
המנפיק איגרת חוב מתחייב לשלם במועד מאוחר יותר, שיכול להיות בין שנה לשלושים שנה את הקרן בתוספת ריבית לנקבע מראש. אגרות חוב מדורגות על ידי חברות דירוג. זה משקף את היכולת של המנפיק לשלם בזמן את הקרן והריבית שהתחייב בזמן ההנפקה, ריבית שיכולה להיות קבוע, משתנה או צמודת מדד המחירים לצרכן. עד הפדיון, אגרות חוב נסחרות בבורסה לניירות ערך, לפי שער שנקבע לפי היצע וביקוש. מאד חשוב מי המנפיק, זה קובע את הרמת סיכון של איגרת חוב.
בארץ, אגרות חוב ממשלתיות נדלן בארצות הברית הן הכי בטוחות, ולכן אינן מדורגות. בגלל זה, התשואה השנתית היא די נמוכה. בדרך כלל, איגרות חוב נחשבות אפיק השקעה יותר בטוח מאשר מניות, אך יכולות להיות תמיד הפתעות, כמו במקרה של ממשלת יוון שלא יכלה לשלם את התחייבויותיה בזמן הפדיון של איגרות חוב שהנפיקה.